- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק ת"א 26761-05-12
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
26761-05-12
20.1.2013 |
|
בפני : ריבה ניב שופטת בכירה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: נתן ברון |
: נבט סימון |
| החלטה | |
לפני בקשה לפסילתי מלישב בדין בעניינו של המבקש/התובע.
1. המבקש הגיש תביעתו כנגד הנתבע, אשר שימש כרוה"ח של החברות אשר התובע היה קשור בהן. על פי האמור בכתב התביעה, המבקש הינו הבעלים במספר חברות פרטיות. בעת הרלבנטית, ניהל ביחד עם שותפו שתי חברות שעסקו ביבוא שיווק ופיתוח רכיבים אלקטרוני. אותן חברות עשו חייל ובקופתה של אחת מהן, אשר ניזונה ממשיכת דמי ניהול מהאחרת, הצטבר סכום של 18,000,000 ש"ח. לטענת התובע, יעץ הנתבע לשותפים לפרק את אותה חברה ולמשוך רווחים אלו בשיעור מס מופחת. לצורך כך המליץ להם להקים חברה שלישית, ולהעביר אליה מחצית ממניות החברה המתפרקת. את המחצית הנוספת של המניות, להעביר לחברה הראשונה. לגרסת התובע, לא דיווח הנתבע על מכירת המניות, למרות שהיה עליו לעשות כן.
2. החברה המתפרקת הודיעה, באמצעות הנתבע, על פירוקה מרצון, והתובע ושותפו משכו את אותם 18 מיליון ש"ח ושילמו 10% מס, כמתוכנן. בסוף אותה שנה הגיש הנתבע את הדוחות השנתיים של השותפים וציין כי שווין של החברה המתפרקת והחברה הראשונה שהוקמה, 98 ש"ח כ"א. לשיטתו של התובע, היוותה קביעה זו חריגה משיקול דעת מקצועי סביר של רואה חשבון, מבלי שהיה מודע לכך שמעשי הנתבע עולים כדי עבירות מס.
3. כארבע שנים לאחר מכן זומנו השותפים ונחקרו תחת אזהרה בחשד לעבירות על פי פקודת מס הכנסה. הנתבע זומן אף הוא לחקירה, בה הודה כי נתן לשותפים את הייעוץ וכי הכין, ביקר וחתם על הדוחות והמאזנים של החברות.
4. בשנת 2011 הוגש כתב אישום כנגד התובע ושותפו ואף כנגד הנתבע. בעצה אחת עם עורכי דינם, בחרו השותפים להגיע להסדר טיעון, להודות בפרטי כתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת אותו הסדר ולשלם מס בשיעור 15% נוספים.
5. בכתב התביעה שהגיש התובע כנגד הנתבע הינו מייחס לאחרון התרשלות מקצועית במעשיו ובמחדליו המקצועיים והפרת חובה חקוקה. באשר לנזקים, טען התובע כי עקב הרשעתו והטלת של"צ בהיקף של 258 קרס גופו והוא אף נדרש להסרת הטחול עקב חשש ללימפומה. משכך, נבצר ממנו להמשיך ולנהל את עסקיו ולהרבות בנסיעות לחו"ל, כפי שנהג קודם לכן.
הסעדים להם עותר התובע הינם החזר של :הוצאותיו המשפטיות בסכום של כ-500,000 ש"ח, תשלום קנס, 150,000 ש"ח, הפסד הכנסות- 350,000 ש"ח, הפסד הכנסות צפויות- 450,000 ש"ח, פגיעה במוניטין—100,000 ש"ח, ביטול זמן- 30,000 ש"ח, החזר שכרו של התובע- 42,00 ש"ח, הפרשי ריבית- 160,000 ש"ח, והפרשי הצמדה "מחצית מסך התשלום אשר בוצע ע"י שני השותפים- בסכום של 1,443,000 ש"ח. לצרכי אגרה הועמדה התביעה על 1,300,000 ש"ח.
6. בכתב הגנתו טען הנתבע כי התובע ושותפו הם אנשי עסקים ממולחים שבחרו לבצע תרגיל מס, שלשיטת הנתבע הינו חוקי, על מנת לחסוך 15% מס המתבטא במיליוני שקלים. לטענת הנתבע אולץ לחתום אף הוא על הסדר טיעון, בו הורשע בעבירה פחותה מזו של התובע, ואשר נסיבות חתימתו הועברו לבדיקת מבקר המדינה. עוד טען הוא להתיישנות העילות, שיהוי וכיוצ"ב לרבות סילוק התביעה על הסף.
7. בקדם המשפט הבעתי דעתי כי סיכויי התביעה אינם רבים, באופן לכאורי ואף שאלתי האם הוגשה בקשה לסילוק התביעה על הסף.
8. בבקשת הפסילה טוען התובע כי קם חשש כי ננעלה דעתו של בית המשפט וכי אין לו סיכוי הוגן בהליך.
9. הנני מקבלת את התנגדותו של הנתבע ואת נימוקיו. סעיף 77א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד- 1984 קובע כי המבחן לפסלות השופט הינו קיומן של נסיבות שיש בהן " כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים". כאן, לא נטענה טענה למשוא פנים ואף אין חשש לכך. באשר להינעלות הדעה- " מובן כי יכול ולבית המשפט תהיה דעה לכאורית בעקבות הדברים שקרא ושמע בחקירה ומטעם זה הציע את אשר הציע. עם זאת- ברור כי בשלב זה אין בית המשפט מגבש עמדה סופית בעניין, וכשופט מקצוי האמון על מלאכת השפיטה, חזקה עליו שבטרם יסתיימו כל הליכי הדיון לא יבואו לכלל הכרעה סופית בדין ודברים שבפניו.
...הבעת דעתו הלכאורית של בית המשפט, הובאה רק בגדר הצעה למערער ואין בה כדי לכפות את דעתו של בית המשפט. אף אין לראות בה משום גיבוש עמדה סופית, כפי שכתב בית המשפט בהחלטתו." (ע"א 5198/10 משה גרנס נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (נבו, 16.8.20).
10. זאת ועוד, עוסקים אנו בקדם משפט ראשון בהליך. בדיון זה, על פי תקנה 140, אין תפקידו של בית המשפט מתמצה בחלוקת הוראות להגשת תצהירים וכו' שהרי אלו כבר ניתנו בתקנות, אלא גם לייעל את ההליך, לפשטו ולקצרו. (ר' גם ע"א 9658/06 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו). כך נעשה, מבלי שהדברים שהועלו, באפן לכאורי, משקפים דעה סופית או חשש לכך.
מכל האמור לעיל הנני דוחה את הבקשה.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט' שבט תשע"ג, 20 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
